צבא בריטניה הכנות למלחמה עמדו במרכז נאומו של הרמטכ"ל, הגנרל סר רולי ווקר, שקרא לשיחה כנה עם הציבור על מחיר הביטחון. הנה מה שהוא אמר, ומה זה אומר לבריטניה.
החייל הבכיר ביותר בבריטניה פרסם את אחת האזהרות הבוטות ביותר שנשמעו בשנים האחרונות על מצב ההגנה של המדינה. הגנרל סר רולי ווקר, ראש המטה הכללי של הצבא הבריטי, אמר לכ-700 חיילים בבסיס קטריק שבצפון יורקשייר כי האומה תזדקק להם, וכי מנהיגים פוליטיים יפתחו בקרוב בשיחה כנה עם הציבור על ההקרבות הנדרשות כדי לתת עדיפות לביטחון ולהגנה. דבריו, שתועדו על ידי שירות השידור של הכוחות הבריטיים, היו בולטים הן בטון והן בישירות שלהם.
ווקר אמר כי העולם עומד בפני תקופה מסוכנת, וכי בריטניה חייבת להיות מוכנה – לא רק בציוד ובתקציבים, אלא גם בתודעה הציבורית. המסר שלו לא היה קריאה למלחמה, אלא קריאה למוכנות: מדינה שרוצה שלום חייבת להיות מסוגלת להגן על עצמה, והיכולת הזו דורשת השקעה, ויתורים, ושיחה ציבורית כנה על העלויות.
מי הוא הגנרל סר רולי ווקר?
סר רולי ווקר הוא ראש המטה הכללי – כלומר, המפקד המקצועי הבכיר ביותר של הצבא הבריטי. הוא קצין בעל ניסיון מבצעי עשיר, שפיקד על יחידות במבצעים שונים, ומילא תפקידי מטה בכירים. כראש המטה הכללי, הוא אחראי על מוכנות הצבא, על אימוניו, ועל ייעוץ לממשלה בנושאי הגנה יבשתית.
התפקיד מחייב איזון עדין: מצד אחד, המפקד הצבאי הבכיר אמור להזהיר את הממשלה והציבור מפני סיכונים; מצד שני, עליו להימנע מלהתערב בפוליטיקה המפלגתית. דבריו של ווקר בקטריק נמצאו בדיוק על הקו הזה – אזהרה מקצועית, שנשמעה כמעט כמו קריאה פוליטית.
מה המשמעות של שיחה כנה?
כאשר ווקר מדבר על "שיחה כנה", הוא מתכוון לכך שהציבור הבריטי יצטרך להבין שהגנה עולה כסף – כסף שיכול היה ללכת לבריאות, לחינוך או לרווחה. הגדלת תקציב הביטחון משמעותה, בהכרח, פחות כסף במקומות אחרים, או מיסים גבוהים יותר, או חוב גדול יותר. זוהי בחירה פוליטית קשה, שממשלות מעדיפות לעיתים קרובות לדחות.
הוא גם התכוון, ככל הנראה, לשאלות רחבות יותר: האם בריטניה מוכנה להגדיל את הצבא הסדיר ואת כוחות המילואים? האם התעשייה הביטחונית מסוגלת לייצר תחמושת וציוד בקצב של מלחמה? והאם החברה כולה – לא רק הצבא – מבינה מה פירושה של מוכנות בעידן של מלחמות היברידיות, סייבר ותעמולה?
האם הוא הכריז על גיוס חובה?
לא. ווקר לא הכריז על גיוס חובה, ואין החלטה כזו. בריטניה, כמו רוב מדינות המערב, מתבססת על צבא מקצועי מתנדב, והחזרה לגיוס חובה תהיה שינוי דרמטי שידרוש החלטה פוליטית מפורשת. מה שווקר כן אמר הוא שהצבא זקוק ליותר אנשים, ליותר ציוד וליותר תמיכה – ושבלי אלה, היכולת של בריטניה להגן על עצמה ולעמוד בהתחייבויותיה לנאטו תישחק.
הוויכוח על גיוס חובה מתעורר מעת לעת בבריטניה, במיוחד כאשר מדינות אירופיות אחרות מחזירות או מרחיבות שירות חובה. אך דבריו של ווקר היו ממוקדים יותר: לא גיוס חובה, אלא מוכנות – תקציבים, ציוד, אימונים, ותודעה ציבורית.
כמה בריטניה מתכננת להוציא על ביטחון?
בריטניה כבר התחייבה להגדיל את הוצאות הביטחון שלה, והממשלה הציבה יעדים שאפתניים להעלאת ההוצאה הביטחונית כאחוז מהתוצר. עם זאת, מומחים מציינים שהגדלת התקציב לבדה אינה מספיקה: יש צורך גם ברפורמות ברכש, בהאצת ייצור, ובטיפול במחסור בכוח אדם בצבא. הצבא הבריטי הצטמצם בעשורים האחרונים, וגיוס ושימור חיילים הפכו לאתגר משמעותי.
למה 2027 היא שנת סיכון שיא?
ווקר הצביע על 2027 כשנה של סיכון שיא – תקופה שבה, להערכתו, השילוב של מלחמה באוקראינה, מתיחות באזור האינדו-פסיפי, וחולשה יחסית של מערכי ההגנה המערביים עלול ליצור חלון הזדמנויות לתוקפנים. זוהי הערכה, לא נבואה: היא נועדה לדרבן פעולה עכשיו, כדי שהסיכון לא יתממש.
בסופו של דבר, המסר של ווקר הוא פשוט: שלום אינו מובן מאליו, והוא דורש השקעה. השיחה הכנה שהוא קורא לה היא שיחה שכל דמוקרטיה חייבת לקיים – כמה אנחנו מוכנים לשלם עבור ביטחוננו, ומה אנחנו מוכנים לוותר עליו כדי להבטיח אותו.
צבא בריטניה הכנות למלחמה: מה חושב הציבור הבריטי
צבא בריטניה הכנות למלחמה הוא נושא שמעורר בציבור הבריטי תגובות מעורבות. חלק מהציבור תומך בהגדלת תקציב הביטחון, מתוך תחושה שהעולם הפך מסוכן יותר, ושבריטניה חייבת להיות מוכנה. אחרים חוששים שהדגש על ביטחון יבוא על חשבון בריאות, חינוך ורווחה – תחומים שכבר סובלים מקיצוצים. הוויכוח הזה הוא לגיטימי וחשוב, והוא בדיוק "השיחה הכנה" שווקר קרא לקיים.
סקרים בבריטניה מראים שהציבור מודאג מהמלחמה באוקראינה ומהמתיחות העולמית, אך גם מודאג מיוקר המחיה ומשירותים ציבוריים נשחקים. הממשלה תצטרך לשכנע שהשקעה בביטחון אינה סותרת השקעה בחברה – אלא חלק מאותה אחריות: מדינה שאינה מסוגלת להגן על עצמה אינה יכולה להבטיח את רווחת אזרחיה לאורך זמן.
צבא בריטניה הכנות למלחמה: השוואה לאירופה
בריטניה אינה לבד: מדינות אירופיות רבות מגדילות את תקציבי הביטחון שלהן מאז 2022. גרמניה הכריזה על קרן מיוחדת לביטחון, פולין הפכה לאחת המדינות המוציאות ביותר על ביטחון כאחוז מהתוצר, והמדינות הבלטיות והסקנדינביות מחזקות את צבאותיהן. חלק מהמדינות אף החזירו או הרחיבו שירות חובה, או הרחיבו את כוחות המילואים.
בהשוואה זו, בריטניה נמצאת באמצע: היא מוציאה יותר מרוב מדינות אירופה, אך פחות מפולין או מארצות הברית, והצבא שלה קטן בהרבה מכפי שהיה בעבר. דבריו של ווקר, בהקשר זה, הם קריאה לא להישאר מאחור: בעידן שבו יריבים משקיעים בביטחון בקצב מהיר, עמידה במקום פירושה נסיגה יחסית.
צבא בריטניה הכנות למלחמה קשורות גם לשאלת התעשייה הביטחונית: האם בריטניה מסוגלת לייצר תחמושת, טילים, וציוד בקצב הנדרש למלחמה ממושכת? המלחמה באוקראינה לימדה את המערב שיעור קשה: מלאי תחמושת מתרוקנים במהירות, וקווי ייצור שהצטמצמו בעשורים של שלום אינם יכולים להתרחב בן לילה. לכן, חלק מ"השיחה הכנה" הוא על השקעה בתעשייה, בשרשרת אספקה, ובכוח אדם מיומן – לא רק בצבא עצמו.
בנוסף, המוכנות כוללת את החברה האזרחית: הגנת סייבר, חוסן של תשתיות קריטיות, ומוכנות אזרחית למצבי חירום. מלחמות מודרניות אינן מתנהלות רק בחזית – הן פוגעות גם בעורף, דרך סייבר, תעמולה, ושיבושי אספקה. לכן, דבריו של ווקר נוגעים לא רק לחיילים בקטריק, אלא לכל אזרח בריטי – ולכל מדינה דמוקרטית, שחייבת לחשוב על חוסן לאומי באופן רחב.
לסיכום, צבא בריטניה הכנות למלחמה אינן קריאה למלחמה, אלא קריאה למוכנות: להשקעה, לתכנון, ולשיחה כנה על המחיר של ביטחון. דבריו של ווקר בקטריק היו בוטים במכוון, משום שהוא מאמין שהציבור חייב להבין את המצב – לפני שיהיה מאוחר מדי. בין אם מסכימים איתו ובין אם לא, השיחה שהוא קרא לקיים היא שיחה שכל דמוקרטיה חייבת לקיים, במוקדם או במאוחר.
הערה אחרונה: דבריו של ווקר אינם מיועדים רק לבריטניה. כל מדינה דמוקרטית – כולל ישראל – מתמודדת עם אותה שאלה: כמה להשקיע בביטחון, ואיך לשכנע את הציבור שההשקעה מוצדקת. התשובה אינה פשוטה, והיא משתנה ממדינה למדינה, אך השאלה עצמה היא אוניברסלית. שיחה כנה, כפי שווקר קרא לה, היא הצעד הראשון לתשובה טובה – בכל מדינה, ובכל חברה.
קראו עוד בעברית: אזהרת נאטו לרוסיה, הפגנות בצרפת 2026, אזהרת מסע לערב הסעודית.