בחירות בברזיל 2026 מגיעות לשיאן בסיבוב השני ב-25 באוקטובר, שבו יתמודדו פלאביו בולסונרו מול הנשיא המכהן לולה. זהו מדריך מלא למועמדים, לסיבוב הראשון המפתיע, ולמה התוצאה חשובה לעולם כולו.
ברזיל סיפקה את אחת מהפתעות הבחירות הגדולות בתולדות הדמוקרטיה שלה. בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות ב-4 באוקטובר 2026, הסנאטור הימני פלאביו בולסונרו – בנו של הנשיא לשעבר ז'איר בולסונרו, המרצה עונש מאסר – זכה בכ-47% מהקולות, והקדים את הנשיא המכהן לואיז אינסיו לולה דה סילבה, שקיבל כ-45%. הסקרים חזו הובלה ללולה, ולכן התוצאה הכתה רבים בתדהמה. כעת ברזיל הולכת לסיבוב שני ב-25 באוקטובר 2026, והעולם כולו צופה.
זוהי הרבה יותר מתחרות פנימית. ברזיל היא הכלכלה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית, מעצמה חקלאית עולמית, שומרת על חלק ניכר מיערות האמזונס, וחברה מרכזית בבריתות בינלאומיות. מי שינהיג אותה בארבע השנים הבאות ישפיע על מדיניות האקלים העולמית, על הסחר העולמי במזון, ועל מאזן הכוחות הפוליטי ביבשת כולה.
עדכון – 23 באוקטובר 2026: תיקו סטטיסטי לפני יום ראשון
ימים ספורים לפני ההצבעה, הסקרים מצביעים על תיקו סטטיסטי בין שני המועמדים. המשמעות היא שהמרוץ פתוח לחלוטין, ושכל קול – ובמיוחד קולותיהם של מצביעים מתלבטים ושל תומכי מועמדים שהודחו בסיבוב הראשון – יכול להכריע. שני המחנות הגבירו את הקמפיינים שלהם, עם עצרות, עימותים ופנייה ישירה לקהלים שעדיין לא החליטו.
התיקו הזה הוא גם הסבר חלקי להפתעת הסיבוב הראשון: מצביעים רבים החליטו רק ברגע האחרון, וחלקם לא הודו בסקרים בכוונתם להצביע לבולסונרו. תופעה זו, המוכרת ממערכות בחירות אחרות בעולם, מזכירה עד כמה קשה לחזות תוצאות במדינה מפולגת וגדולה כמו ברזיל.
מה קרה בסיבוב הראשון
ב-4 באוקטובר הצביעו עשרות מיליוני ברזילאים. פלאביו בולסונרו סיים ראשון עם כ-47%, לולה שני עם כ-45%, ושאר הקולות התפזרו בין מועמדים קטנים יותר. מאחר שאף מועמד לא חצה את רף 50% הנדרש לניצחון בסיבוב הראשון, החוק הברזילאי מחייב סיבוב שני בין שני המובילים.
ההפתעה הייתה כפולה: לא רק שבולסונרו ניצח, אלא שהוא עשה זאת למרות סקרים שהראו פער לטובת לולה. הפער בין הסקרים לתוצאה הצית ויכוח נוקב בברזיל על אמינות הסקרים, על שיטות הדגימה ועל האופן שבו מצביעים מדווחים על כוונותיהם – ויכוח שממשיך ללוות גם את הסיבוב השני.
מי הוא פלאביו בולסונרו?
פלאביו בולסונרו, סנאטור ותיק, הוא בנו הבכור של ז'איר בולסונרו, נשיא ברזיל לשעבר המכהן עונש מאסר. הוא מציג עצמו כממשיך דרכו של אביו: עמדות ימניות בנושאי ביטחון, כלכלה חופשית והתנגדות למה שהוא מכנה "השמאל". תומכיו רואים בו מועמד שיחזיר סדר וצמיחה; מבקריו טוענים שהוא מייצג את אותה פוליטיקה מקטבת של אביו.
חשוב להבין: פלאביו אינו העתק של אביו. הוא פוליטיקאי מנוסה בזכות עצמו, עם קריירה ארוכה בסנאט וקשרים במערכת הפוליטית. הקמפיין שלו מנסה לפנות גם למצביעי מרכז, בהבטחות ליציבות כלכלית ולמאבק בפשיעה, תוך שהוא נשען על בסיס התמיכה הנאמן של משפחת בולסונרו.
מי הוא לולה דה סילבה?
לואיז אינסיו לולה דה סילבה הוא אחת הדמויות המוכרות ביותר בפוליטיקה הברזילאית. פועל מתכת לשעבר ומנהיג איגוד מקצועי, הוא כיהן כנשיא בשנים 2003–2010, וחזר לנשיאות ב-2023. הקמפיין שלו מדגיש צמצום עוני, הגנה על האמזונס, השקעה בשירותים ציבוריים וחיזוק מעמדה הבינלאומי של ברזיל.
תומכיו מצביעים על תוכניות רווחה שהוציאו מיליונים מעוני ועל ירידה בכריתת יערות בתקופתו. מבקריו טוענים שהכלכלה מדשדשת, שהממשלה בזבזנית, ושלולה מייצג את העבר ולא את העתיד. הסיבוב השני הוא, במובנים רבים, משאל עם על כהונתו הנוכחית.
למה הסקרים טעו
יש כמה הסברים אפשריים לטעות הסקרים. ראשית, מצביעים רבים החליטו מאוחר. שנית, חלק מהמצביעים לא רוצים להודות בסקר שהם תומכים במועמד שנוי במחלוקת. שלישית, ברזיל ענקית ומגוונת, ודגימה מדויקת שלה קשה במיוחד – אזורים כפריים, ערים ענקיות וקהילות מרוחקות אינם מיוצגים תמיד כראוי.
הלקח אינו שהסקרים חסרי ערך, אלא שיש לקרוא אותם בזהירות: פער של כמה אחוזים בתוך טווח הטעות הוא למעשה תיקו. בסיבוב השני, שני המחנות יודעים זאת, ולכן הם מתמקדים בהנעת מצביעים לקלפיות ולא רק בשכנוע מתלבטים.
מה לצפות בסיבוב השני
בסיבוב השני, כל קול קובע. המועמדים ינסו לגייס את תומכי המועמדים שהודחו, לפנות למצביעי המרכז ולהגדיל את אחוז ההצבעה בקרב תומכיהם. נושאי המפתח צפויים להיות יוקר המחיה, ביטחון אישי, עתיד האמזונס, ויחסי ברזיל עם ארצות הברית וסין.
התוצאה תשפיע גם מחוץ לברזיל: על מדיניות האקלים העולמית, על מחירי המזון העולמיים, על בריתות באמריקה הלטינית ועל היחסים בין ברזיל למעצמות. לכן שגרירויות, שווקים פיננסיים וארגוני סביבה ברחבי העולם יעקבו אחר תוצאות יום ראשון מקרוב.
איך עובדת שיטת הסיבוב השני בברזיל
בברזיל, נשיא נבחר ברוב מוחלט: אם אף מועמד לא מקבל יותר מ-50% מהקולות הכשרים בסיבוב הראשון, שני המובילים מתמודדים בסיבוב שני, כשלושה שבועות לאחר מכן. המנצח בסיבוב השני הוא מי שמקבל יותר קולות, גם אם הפער קטן. ההצבעה בברזיל היא חובה לאזרחים בגילי 18 עד 70, והיא מתבצעת באמצעות מכונות הצבעה אלקטרוניות, מה שמאפשר ספירה מהירה יחסית.
מה לעקוב אחריו לפני 25 באוקטובר: הסקרים האחרונים, אחוזי ההצבעה המוקדמת, הצהרות התמיכה של מועמדים שהודחו, וכל התפתחות משפטית או פוליטית סביב משפחת בולסונרו. במרוץ כה צמוד, כל אחד מהגורמים הללו יכול להטות את הכף.
בחירות בברזיל 2026: הכלכלה שעל הפרק
מאחורי הדרמה הפוליטית של בחירות בברזיל 2026 עומדת שאלה כלכלית מרכזית: איך ברזיל תחזור לצמיחה יציבה, תוריד את יוקר המחיה, ותיצור משרות – בלי להגדיל את החוב הציבורי באופן מסוכן. לולה מבטיח השקעות ציבוריות, הגנה על עובדים, ותוכניות רווחה, וטוען שצמיחה חייבת להגיע יחד עם צמצום אי-שוויון. בולסונרו מבטיח הפחתת בירוקרטיה, עידוד עסקים, ומאבק באינפלציה באמצעות משמעת תקציבית – וטוען שהממשלה הנוכחית בזבזה כסף והאטה את הכלכלה.
הבוחרים חווים את הכלכלה הזו מדי יום: מחירי המזון, שכר הדירה, מחיר הדלק, וזמינות העבודה. לכן, למרות שהקמפיינים עוסקים גם בזהות, בערכים ובאמזונס, ההכרעה עשויה להתקבל דווקא על סמך השאלה הפשוטה: אצל מי החיים שלי יהיו טובים יותר בעוד שנה? שני המחנות יודעים זאת, ולכן הם מתמקדים בהבטחות כלכליות קונקרטיות בישורת האחרונה.
בחירות בברזיל 2026: האמזונס והעולם צופים
האמזונס הוא נושא מרכזי נוסף בבחירות בברזיל 2026, משום שהוא קשור ישירות לשינוי האקלים העולמי. לולה הציג את עצמו כשומר היער, עם ירידה בכריתת יערות בתקופתו, והבטיח להמשיך במדיניות הגנה. בולסונרו, לעומתו, נתפס כמי שיתעדף פיתוח חקלאי וכרייה על פני הגנה סביבתית – טענה שמחנהו דוחה, בטענה שפיתוח אחראי ושמירה על הסביבה יכולים להתקיים יחד.
מנהיגים בעולם, ארגוני סביבה, ומשקיעים בינלאומיים עוקבים אחר הבחירות בדיוק בגלל זה: ההחלטות של נשיא ברזיל הבא לגבי האמזונס ישפיעו על פליטות גלובליות, על מגוון ביולוגי, ועל עתיד האקלים – הרבה מעבר לגבולות ברזיל. לכן, הסיבוב השני ב-25 באוקטובר אינו רק עניין ברזילאי, אלא אירוע עולמי.
עוד גורם שעשוי להכריע את בחירות בברזיל 2026 הוא אחוז ההצבעה: בברזיל ההצבעה היא חובה, אך רבים אינם מגיעים לקלפיות, והקנס על אי-הצבעה נמוך. לכן, שני המחנות משקיעים מאמץ עצום בהנעת תומכיהם – הסעות לקלפיות, תזכורות, ופנייה אישית. היסטורית, אחוז הצבעה גבוה נוטה להיטיב עם מועמדים שנתמכים על ידי מצביעים צעירים ועניים יותר, בעוד אחוז נמוך מיטיב עם בסיסים מאורגנים ונאמנים.
בנוסף, כדאי לשים לב לתפקידן של הרשתות החברתיות ושל קבוצות המסרים: חלק גדול מהקמפיין בברזיל מתנהל בוואטסאפ ובטיקטוק, ולא בטלוויזיה המסורתית. מידע כוזב מתפשט במהירות, ושני המחנות מאשימים זה את זה בהפצתו. לכן, מצביעים שמחפשים מידע אמין צריכים להסתמך על מקורות רשמיים – בית המשפט העליון לבחירות, כלי תקשורת מבוססים, ועובדות מאומתות – ולא על סרטונים ויראליים ללא מקור.
קראו עוד בעברית: איך עובדת הצבעה בבחירות, הפגנות בצרפת 2026, אזהרת נאטו לרוסיה.